במרץ 1998 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית. החוק נועד להגן על כבודו של האדם, על חירותו, על פרטיותו בכדי לקיים את השוויון בין המינים במטרה לאסור הטרדה מינית.

הטרדה יכולה להיעשות מצד שני בני המין או אפילו מצד בני מין זהים, אישה כלפי גבר וההיפך, או גבר כלפי גבר, או אישה כלפי אישה. אופייה של ההטרדה נמדדת בהתנהגות אשר “לובשת” אופי מיני שיש בה כדי לפגוע באדם אחר.

על פי החוק למניעת הטרדה מינית, שורה של מעשים נחשבת להטרדה וכן אוסרת על התנכלות על רקע של הטרדה מינית: 1) מעשים מגונים. 2) סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. 3) התייחסות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או מיניותו, לרבות נטייתו המינית. 4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. 5) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות. 6) הצעות או התייחסויות בעלות אופי מיני המופנות לעובד במסגרת יחסי עבודה ולאדם בשירות – במסגרת השירות, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות.

להטרדה מינית שתי פנים, האחת נחשבת לעבירה פלילית והפן השני נחשב לעוולה אזרחית. אתעכב כאן ואבהיר כי במידה והעבירה (ההטרדה) ארעה במקום העבודה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לפסוק בשל ההטרדה המינית או ההתנכלות, פיצוי, ללא הוכחת נזק, עד לגובה של 50 אלף ₪. יחד עם זאת, נקבעה בחוק זה תקופת התיישנות מקוצרת להגשת תביעה בעילה זו והיא עומדת על שלוש שנים.

למעביד אחריות אישית כלפי העובד/ת במקרה בהם הוטרד/ה מינית בעבודה וזאת אף אם ההטרדה לא נעשתה על ידי המעביד עצמו. מעביד המעסיק למעלה מ 25 עובדים (גם אם נכללים בהם עובדי קבלן) מחויב בפרסום עקרי החוק והדרכים על אופן הגשת התלונה על הטרדה .

המעסיק מחויב ביצירת סביבת עבודה “נקייה” מהטרדה מינית ולעשות כל שביכולתו למנוע הטרדה מינית ואם נעשה ניסיון כזה, למנוע את הישנותו. חובות אלו של מעסיק גם אם כמות עובדיו לא עולה על 25 שכן לאלו דרישות ספציפיות שיש לפרסמם בקרב העובדים.

מטרת החוק היא בראש ובראשונה למנוע את ההטרדה, ואם לצערנו התרחשה, אז להוקיע כך שתעבור מן העולם, בן מטרותיו להגביר את המודעות הציבורית, לחנך את הציבור לכבוד לזולת, לפרטיות ולשוויון, על המעסיק רובצת אחריות לטפל בתלונה במידה וחלילה קרתה הטרדה כזו, במידה והמעסיק לא פעל למניעתה יהיה ניתן להגיש נגדו תביעה אזרחית בבית הדין כאמור.

בשנים האחרונות אנו עדים לצמצומה של התופעה והגברת המודעות בקרב האזרחים, אך לצערנו אנו גם עדים למטרידים שמביישים את החברה הישראלית. פרשת שר הביטחון הקודם איציק מרדכי, איש העסקים ובעלה של שרי אריסון, עופר גלזר וטרם הסתיימה פרשה מכוערת לא פחות של נשיא בישראל שכנראה הטרדה היא מילה פשוטה מידי עבורו.

אין לי ספק שהכותרות והפרסומים האחרונים יש בהם כדי להרתיע את המטרידים הפוטנציאלים, אך עדיין לא ניתן לאמור שמיגרנו את התופעה.