נזיקין

אין חולק כי עלינו להישמר מתאונות הדרכים ולהילחם בקטל בכבישים. מהו הטיפול המשפטי המקובל באם בכל זאת נפגעת בתאונת דרכים?
א. נזקי רכוש – לרבים מאיתנו ביטוח צד ג’ או ביטוח מקיף אשר יכסו את הנזק (בניכוי השתתפות עצמית). בנזקים קטנים לעיתים הפעלת הביטוח אינה משתלמת משום שסכום הנזק עולה על סכום ההשתתפות העצמית, ואז מוטב לפעול באופן עצמאי.
ב. ביטוח לאומי – במקרה שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, לרבות תאונה בדרך אל העבודה וממנה (או בנסיבות המפורטות בחוק) יש לפנות למיצוי זכויות הנפגע במוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה, קביעת דרגת נכות וכיו”ב).
ג. נזקי גוף – הליך דרישת או תביעת הפיצוי מתנהל בדרך כלל מול חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נסע הנפגע. הפיצוי הנו בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג’ וכיו”ב.
ד. תעבורה – לעיתים תאונת דרכים גורמת גם להגשת כתב אישום כנגד הנהג האחראי לתאונה. במקרה שכזה יהיה על הנהג להתגונן גם מפני כתב אישום שיוגש כנגדו בבית המשפט לענייני תעבורה.

סוגיות נוספות המצריכות לעיתים טיפול בעקבות תאונת דרכים:
א. תשלום תכוף – במקרים רבים בעקבות תאונת דרכים בעיקר בפגיעות קשות, נגדע מטה לחמו של הנפגע ומאידך עליו ועל משפחתו להמשיך ולשאת בהוצאות המחיה ונוסף עליהן בהוצאות רפואיות הנובעות מן התאונה הנדונה. על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ניתן במקרה שכזה לקבל “תשלום תכוף” ע”ח הפיצויים שיגיעו לנפגע לצורך הוצאות רפואיות וצרכי מחיית הנפגע ובני משפחתו, על מנת לקבל בהליך מהיר סכום כסף שיסייע לנפגע ומשפחתו באופן מיידי.
ב. אבדן השתכרות בשנים אבודות – במקרה הטרגי של מוות כתוצאה מתאונת דרכים, הרי שיורשיו או עזבונו של הנפטר זכאים להגיש תביעה לפיצוי בגין הוצאות קבורה ומצבה, כאב וסבל של הנפטר והוצאות שהוצאו בעבר עד לפטירה. לאור הלכת בית המשפט שנתקבלה בע”א 140/00 עזבון המנוח אטינגר ז”ל נ’ החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי כוללת עילת התביעה של העזבון ראש נזק נוסף והוא “אבדן השתכרות בשנים אבודות” בגין הפסד השכר שלא יוכל המנוח להשתכר עוד לאחר מותו באותה תאונה. כעקרון, הפיצוי לניזוק שהיה רווק או חסר תלויים בעת התאונה עומד על 30% משכרו עובר לתאונה, ואילו לניזוק בעל תלויים במותו מבוצע החישוב עפ”י שיטה המכונה “שיטת הידות” ולפיה למעשה מתקבל פיצוי בגין